יצחק עירוני נ. בנק אגוד לישראל בעמ 

בבית המשפט העליון בירושלים

רע"א 4652/08 - א'

בפני:  
כבוד הרשמת גאולה לוין

 
המבקשים: 
1. יצחק עירוני
2. טוביה עירוני
   
  
נ ג ד
   
המשיב: 
בנק אגוד לישראל בע"מ

   
בקשה להפחתת סכום ערבון

 
החלטה

לפניי בקשה להפחתת סכום העירבון. 

1. ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שדן בערעור המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל לאפשר למשיב לתקן טופס בקשת ביצוע למימוש שעבוד שהוטל על זכויות המבקשים בנכס מקרקעין. ראש ההוצאה לפועל קבע שאין הצדקה למנוע מהמשיב לממש שטר המשכנתא אך בשל טעות טכנית בטופס בקשת הביצוע לפיה נרשם חשבונם השקלי של המבקשים, הגם שבפועל אין זה החשבון לו ערבו המבקשים ואשר לטובתו משכנו את זכויותיהם בנכס. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. נפסק כי החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה בסמכות ולא נפל בה כל פגם. 

2. בבקשה לפני מתבקשת הפחתה של סכום העירבון, אשר נקבע ל- 15,000 ש"ח. נטען בה, כי המבקשים הינם חברי בורסת היהלומים, אשר הושעו מחברותם בבורסה וכל פעילותם העסקית בה נאסרה עליהם ופרנסתם נגדעה. לטענתם, מצבם הכלכלי הינו בכי רע ועקב מגבלותיהם המקצועיות, גילם המבוגר, מצבם המשפטי וסיבות בריאותיות, מתקשים הם במציאת פרנסה. נטען כי המבקש 2 עובד בחברה לשיווק נדל"ן ומשתכר כ-3,500 ש"ח לחודש. עוד נטען, כי המבקשים סמוכים על שולחן בני משפחתם וחברים, שעושים כמיטב יכולתם לספק צרכיהם המינימאליים. לטענת המבקשים, בתיהם משועבדים בגין הלוואת, נגד בתו של המבקש 2 נפתח תיק הוצאה לפועל, וניסיונות הנושים למנות להם כונס נכסים נדחו אך בשל סירוב הנושים המובטחים. נטען כי נגד המבקשים תלויים ועומדים פסקי בוררות של הבורסה ליהלומים, ובחקירת יכולת שנתקיימה בעניינם נקבע למבקש 1 תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח ואילו למבקש 2 תשלום חודשי בסך 500 ש"ח. המשיב מתנגד לבקשה הן מן הטעם לפיו המבקשים לא הוכיחו דלות כלכלית, והן מן הטעם לפיו סיכויי ההליך קלושים. 

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בתשובה לתגובה ובפסק דינו של בית משפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. על המבקש פטור מעירבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המבקשים לא עמדו בדרישה זו. הבקשה אמנם נתמכת בתצהירים של שני המבקשים, אך מלבד התצהירים לא הוצגו אסמכתאות כלשהן לעניין מצבם הכלכלי. הבקשה חסרה פירוט אודות רכושם של המבקשים, לרבות נכסים פיננסיים כגון חסכונות ופיקדונות ואודות היקף חובותיהם. כמו כן, לא צורפו דפי חשבון בנק, תלושי שכר ותיעוד אחר שעשוי לשפוך אור על מצבם הכלכלי, כגון תיעוד לגבי עיקולים ומסמכים אחרים לגבי הליכים בהוצאה לפועל בעניינם של המבקשים ורכושם. בנוסף, המבקשים לא הסבירו כיצד עולה בידם לממן את ייצוגם המשפטי. לכאורה, עליהם לממן את הפקדת העירבון מאותו מקור באמצעותו הם מממנים את עלויות ייצוגם. לכך יש להוסיף כי על פני הדברים, סיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל אינם טובים באופן המצדיק היענות לבקשה. שכן, הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות ערעור בבית משפט זה ל"גלגול שלישי" של הליכים, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מ-ד' אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. ספק רב אם ההליך שבכותרת עומד בקריטריון הנזכר. 

  הבקשה נדחית. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. 

ניתנה היום, י"א באב תשס"ח (12.8.2008).